#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך דוחה הגמ' את התירוץ על קושית אביי שיש גזירה שמא עברה שנתה. 2	<ol><li>שזה רק מיישב על שעיר ולא על פר שהוא בן שלש.</li><li>שחטאת שעברה שנתה אינה מתה אלא רועה, דאמר ריש לקיש חטאת שעברה שנתה רואין אותה בכל מקום שהיא כאילו עומדת בבית הקברות.</li></ol>	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה תירץ רבא לבסוף על קושית אביי מפר ושעיר של יום הכפורים.	שאין להשאיר אותם לשנה הבאה משום תקלה.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין מוכיח רבא שחוששים לתקלה.	דתנן אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה, ואם הקדיש והעריך והחרים, בהמה תיעקר, פירות כסות וכלים ירקבו, מעות וכלי מתכות יוליך הנאה לים המלח. ואי זה הוא עיקור, נועל דלת לפניה והיא מתה מאליה.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דינו של סתם הקדש, ומה דינו של סתם חרם. מה סובר התנא שאומר אין מחרימין.	"<font color=""#0f5bff"">סתם הקדש</font> לבדק הבית.&nbsp;<div><font color=""#0f5bff"">סתם חרם </font>י""א לבדק הבית וי""א לכהנים.&nbsp;<div>התנא שאומר שאסור להחרים בזמן הזה סובר סתם חרמים לבדק הבית.</div></div>"	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע בפר ושעיר של יו""כ חוששין לתקלה שמא יקריבנו, וכן במקדיש בזמן הזה, ואילו בכל הרועות לא חוששים לתקלה שמא יקריבנו."	כל הרועות עומדות לדמיהם ואינו אינו מהרהר בהקרבתן, אבל פר והשעיר - וכן מקדיש בזמן הזה - דעתו עליהם להקריבם, ולכן חוששים.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דינו של קרבן פסח שלא קרב, ומה דינו של קרבן פסח שני שלא קרב.	פסח שלא קרב ימכר לטמא ושהיה בדרך רחוקה ויֵעשה פסח שני.<br>פסח שני שלא קרב, בבריתא אחת כתוב יקרב לשנה הבאה, ותניא אידך לא יקרב.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח שני שלא קרב. במה חולקות שתי הברייתות.	"בתחילה הביאה הגמ' שתי אפשרויות.<br>או שחולקות האם יש דין תקלה עד שנה הבאה או שאין דין תקלה.<br>או שלכו""ע אין תקלה ומדובר שכבר הופרש לפסח ראשון, וחולקים האם בפסח הבא תעבור שנתו או לא, במחלוקת רבי ורבנן.&nbsp;<br>אבל הגמ' הביאה לשון הברייתא וכן המעות, שגם במעות חולקים, וא""כ ודאי שחולקים בדין תקלה."	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ידים הניח הכהן על השעיר המשתלח בוידוי.	שתי ידיו.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי כשר להוליך את השעיר לעזעזאל, ומה עשו בפועל. ומה סיפר ר' יוסי.	הכל כשרים להוליך את השעיר, אלא שעשו הכהנים גדולים קבע להיות מוליכים אותו, ולא היו בית דין של כהנים מניחין את ישראל להוליכו.<br>אמר רבי יוסי מעשה והוליכו ערסלא. וישראל היה.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע עשו כבשׁ למשלח את השעיר.	דרך אותו הכבש יצא חוץ לעזרה וחוץ לעיר, כדי שלא יוכלו הבבליים ליגע במשולח, לפי שהיו רגילין לתלשו בשערו ואומרים לו טול מהר וצא, ואל תשהה עונותינו אצלנו עוד.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בוידוי של הכהן על שעיר המשתלח לא אמר ובני אהרן. מה הוכיח מזה רבי ירמיה, ומה דחתה הגמ'.	הוכיח שהתנא סובר כר' שמעון, שסובר שלא היה לכהנים כפרה בשעיר המשתלח (ומתכפרים בוידוי של הפר).<br>והגמ' דוחה, אטו כהנים לאו בכלל עמך ישראל הם.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ושילח אותו ביד איש עתי המדברה'.<br>מה דורשים מ'איש'.	אפילו זר.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'ושילח אותו ביד איש עתי המדברה'.<br>מה דורשים מ'עתי'. 3	<ol><li>שיהיה מזומן לכך מאתמול.</li><li>אפילו בטומאה.</li><li>אפילו בשבת.</li></ol>	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיתי אפילו בשבת, מדוע לא נאמר שבא להתיר איסור תחומין.	"כי תחומין דרבנן בעלמא נינהו, שגזרו עליהן <font color=""#55aaff"">לאחר</font> מתן תורה."	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיתי אפילו בשבת. מה מסביר רב ששת, והאם זה דלא כר' נתן.	אמר רב ששת לומר שאם היה חולה מרכיבו על כתפו.&nbsp;<div>הגמ' אמרה: כמאן דלא כרבי נתן, דאי רבי נתן האמר חי נושא את עצמו [ואינו אסור אלא משום שבות], ודחתה: אפילו תימא רבי נתן, חלה שאני [והנושאו מחלל שבת].</div>	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיתי אפילו בשבת. מדוע צריך לרבות שבת. מה ההבדל בין יום כפור לשבת.	אמר רפרם זאת אומרת עירוב והוצאה לשבת ואין עירוב והוצאה ליום הכפורים [דאי יום הכפורים כשבת להוצאה, למה לי קרא להתיר משאו בשבת, הרי כשחל בחול נמי כשבת דמי וקאמר רחמנא ישלחנו].	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיתי אפילו בטומאה. למאי הלכתא [מה איסור טומאת מקדש או קדשיו יש בשילוחו, שהוצרך לומר שידחה את הטומאה].	אמר רב ששת לומר שאם נטמא משלחו, נכנס טמא לעזרה ומשלחו [שהכהן מוסרו לו שם]. (שנאמר 'לפני ה' לשלח אותו')	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר חלה מהו שירכיבהו על כתיפו. מה ענה להם.	יכול הוא להרכיב אני ואתם [בריא וחזק היה השעיר להרכיב אותי ואתכם עליו.&nbsp;שלא היה חפץ להשיב על שאלתם מה שלא שמע מפי רבו].	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר חלה משלחו מהו שישלחנו ביד אחר. מה ענה להם.	אהא בשלום אני ואתם [כלומר מה לכם לשאול על זאת, לא אני ולא אתם נזקק לשילוחו].	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר דחפו ולא מת מהו שירד אחריו וימיתנו. מה ענה להם.	כן יאבדו כל אויבך ה'.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר פלוני מה לעולם הבא. על מי שאלו.	על אדם אחד שאלוהו.&nbsp;<div>ויש פותרים על על שלמה בן דוד שאלוהו.</div>	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר פלוני מה לעולם הבא. מה ענה להם.	לא שאלתוני אלא על פלוני [שמא על אבשלום שאלתוני].	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר מהו להציל רועה כבשה מן הארי. מה ענה להם.	אמר להם לא שאלתוני אלא על הכבשה.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר מהו להציל הרועה מן הארי. מה ענה להם.	לא שאלתוני אלא על הרועה [אם מותר להצילו מפי הארי].	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר ממזר מהו לירש. מה ענה להם.	"מה הוא ליבם <font color=""#0f5bff"">[</font>אשת אחיו שאלתם אותי]."	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלו את רבי אליעזר מהו לסוד את ביתו [בזמן הזה מפני צער חורבן הבית]. מה ענה להם.	לא שאלתוני אלא מהו לסוד קברו.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא ענה רבי אליעזר על מה ששאלוהו.	לא מפני שהפליגן בדברים [כאדם המתכוין לדחות כשאינו יודע להשיב], אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלה אשה חכמה את רבי אליעזר מאחר שמעשה העגל שוין, מפני מה אין מיתתן שוה.&nbsp;<div>כמה מיתות היו בעגל.</div>	"שהיו בו שלש מיתות, מיתת סייף 'שימו איש חרבו', מיתת מגפה 'ויגוף ה' את העם', מיתת הדרוקן דכתיב 'ויזר על פני המים' ואמרינן במסכת ע""ז לא נתכוין משה אלא לבודקן כסוטות בלצבות בטן."	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאלה אשה חכמה את ר' אליעזר מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה. מה אמר לה.&nbsp;	אין חכמה לאשה אלא בפלך, וכן הוא אומר 'וכל אשה חכמת לב בידיה טוו'.&nbsp;	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה. מה עונה הגמ'. 2	איתמר רב ולוי:<div>חד אמר, זיבח וקיטר בסייף, גפף ונישק במיתה, שמח בלבבו בהדרוקן. <br>וחד אמר, עדים והתראה בסייף, עדים בלא התראה במיתה, לא עדים ולא התראה בהדרוקן.</div>	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זיבח וקיטר בסייף. מדוע לא בסקילה.	שעדיין לא נתפרשו להן ארבע מיתות בית דין, ונידונו במיתת בני נח שכל מיתתן בסייף, כדאמרינן בסנהדרין.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין ששבט לוי לא עבד עבודת כוכבים. (לא חטא בחטא העגל)	אמר רב יהודה שבטו של לוי לא עבד עבודת כוכבים שנאמר 'ויעמוד משה בשער המחנה וגו' ויאספו אליו כל בני לוי' [שכולם בכלל זה].&nbsp;	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב שבט לוי לא חטא בחטא בעגל. מה הקשו על זה ומה תירצו.	"יתיב רבינא וקאמר להא שמעתא, איתיביה בני ר' פפא בר אבא לרבינא 'האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו' [במעשה העגל,&nbsp;נעשו אכזרים עליהם לנקום נקמתו של מקום, אלמא אביו ואמו אחיו ובניו עבדו ע""ז]. <br>ותירצו: 'אביו' אבי אמו מישראל, 'אחיו' אחיו מאמו מישראל, 'בניו' בני בתו מישראל."	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מפני הבבליים שהיו מתלשים בשערו. מי הם היו, ומי נחה דעתו.	אמר רבה בר בר חנה לא בבליים היו אלא אלכסנדרים היו, ומתוך ששונאים [בני ארץ ישראל] את הבבליים היו קורין אותם על שמם [היו קורין כל קלי הראש ועושי דבר שלא כהוגן על שמם].<br>תניא רבי יהודה אומר לא בבליים היו אלא אלכסנדריים היו, אמר לו רבי יוסי תנוח דעתך שהנחת את דעתי [משפחתו היתה מבבל, והיה קשה לו הדבר].	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היו הבבליים אומרים לו.	מה שהי צפירא דין וחובי דרא סגיאין [מה מתעכב שעיר זה כאן ועונות הדור מרובין והן עליו].	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד חי נושא את עצמו, האם מותר לשאת אותו ברה""ר."	אסור משום שבות.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם משלחו של השעיר חלה.	"ישלחנו ביד אחר.&nbsp;<div><span style=""font-size: 14pt !important;"">והיו מזמינים שני אנשים, על דרך מזמינין כהן אחר תחתיו. (ערבי נחל ליקוטים סימן ב) ובשפת אמת כתב שאינו צריך להיות מזומן.</span></div>"	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דחף את השעיר ולא מת.	ירד אחריו וימיתנו.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי היה מלוה את המשלח עם השעיר, ועד היכן ליוו אותו.	מיקירי ירושלים [מחשובי ירושלים] היו מלוין אותו עד סוכה הראשונה.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי היה יושב בסוכות ומדוע, ומתי הגיעו לשם.	בני אדם שהיו מלוים אותו מסוכה לסוכה, והלכו לגור שם לפני יום כפור.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה סוכות היו מירושלים ועד הצוק לפני המשנה.	עשר סוכות.	יומא פרק שישי סו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי דעת ריש לקיש לגבי חטאת שעברה שנתה.	רואין אותה כאילו עומדת בבית הקברות [ואין הכהן יכול ליקרב אליה, אבל לא מחטאות המתות היא, אלא שאינה קריבה, הלכך רועה עד שיפול בה מום ותימכר].&nbsp;	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להקדיש, להחרים, להעריך, בזמן הזה.	אסור.	יומא פרק שישי סו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אדם שהקדיש, החרים, העריך, בזמן הזה, מה עושים.	בהמה - תיעקר. נועל דלת בפניה והיא מתה מאליה.<br>פירות כסות וכלים - ירקבו. <br>מעות וכלי מתכות - יוליך הנאה לים המלח.	יומא פרק שישי סו א		
